קרן חירום משפחתית: כמה כסף צריך לשים בצד ואיך מתחילים בפועל

כמעט כל משפחה בישראל מכירה את הרגע הזה: הרכב נכנס למוסך עם חשבון לא צפוי, אחד ההורים נפצע ונאלץ לצאת לחופשת מחלה ארוכה, או שהמזגן מתקלקל בדיוק באמצע אוגוסט. ברוב המקרים ההוצאה עצמה אינה עצומה, אבל כשאין כסף פנוי בצד היא נגררת למינוס, לפריסת תשלומים בכרטיס האשראי או להלוואה יקרה. קרן חירום היא הכלי הפשוט ביותר למנוע את התרחיש הזה, ובכל זאת משפחות רבות דוחות את הקמתה שוב ושוב. במדריך הזה ננסה להבין כמה כסף באמת צריך, איפה כדאי להחזיק אותו ואיך מתחילים גם כשהמשכורת נגמרת בקושי בסוף החודש.

מה זו בעצם קרן חירום ולמה היא שונה מחיסכון רגיל

קרן חירום היא סכום כסף שמיועד אך ורק לאירועים לא צפויים שמשבשים את השגרה הכלכלית. היא לא נועדה לחופשה בחו״ל, לא לשדרוג הטלוויזיה ולא למקדמה על רכב חדש. ההבדל המרכזי בינה לבין חיסכון רגיל הוא הנזילות: את הכסף הזה צריך להיות אפשר למשוך תוך יום או יומיים, בלי קנסות ובלי הפסד משמעותי.

חיסכון לטווח ארוך, כמו קופת גמל להשקעה או תיק מניות, יכול להניב תשואה גבוהה יותר, אבל הוא חשוף לתנודות. אם המשבר האישי שלכם מגיע בדיוק כשהשווקים בירידה, תיאלצו למכור בהפסד. קרן החירום נועדה לנטרל את הסיכון הזה, ולכן היא אמורה להיות משעממת, יציבה וזמינה.

יש גם יתרון פסיכולוגי שקשה לכמת. אנשים שיודעים שיש להם כרית ביטחון מקבלים החלטות רגועות יותר, למשל כשהם שוקלים לעזוב עבודה שוחקת או כשהם צריכים לקחת כמה ימי חופש כדי לטפל בבעיה רפואית במקום לדחות אותה.

כמה כסף צריך: הנוסחה המקובלת והתאמה אישית

ההמלצה הנפוצה בקרב יועצים פיננסיים היא סכום שמכסה בין שלושה לשישה חודשים של הוצאות קבועות. שימו לב, מדובר בהוצאות ולא בהכנסות. משפחה שמרוויחה עשרים אלף שקל בחודש אבל מוציאה שלושה עשר אלף צריכה לחשב לפי הסכום השני.

הטווח בין שלושה לשישה חודשים תלוי במידת היציבות שלכם. שכירים בחברה גדולה עם ותק, שני בני זוג שעובדים ואין תלות במשכורת אחת, יכולים להסתפק בקצה התחתון. עצמאים, משפחות שבהן יש מפרנס יחיד, או מי שעובד בענף תנודתי כמו הייטק בשלבי גיוס או תיירות, כדאי שיכוונו לשישה חודשים ואף יותר.

כדי להגיע למספר מדויק, עברו על דפי החשבון של שלושת החודשים האחרונים וסמנו את ההוצאות שאי אפשר לוותר עליהן: שכר דירה או משכנתא, ארנונה, חשמל ומים, מזון, ביטוחים, תחבורה, גן וחוגים חיוניים. את הסכום החודשי הזה הכפילו במספר החודשים שבחרתם, וזה היעד שלכם.

איפה להחזיק את הכסף

הטעות הנפוצה ביותר היא להשאיר את קרן החירום בעובר ושב. שם היא לא מניבה כמעט כלום, והגרוע מכך, היא מתערבבת עם הכסף השוטף ונעלמת בהדרגה בלי שמרגישים. עדיף להפריד אותה פיזית לחשבון או למוצר אחר.

האפשרויות המקובלות בישראל כוללות פיקדונות בנקאיים קצרים או פיקדונות עם נקודות יציאה תכופות, קרנות כספיות שמשקיעות באפיקים סולידיים וקצרי טווח, וחשבונות חיסכון נזילים שמציעים חלק מהבנקים והגופים החדשים. לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות וחסרונות מבחינת תשואה, עמלות וזמן משיכה, ולכן כדאי להשוות בין ההצעות לפני שבוחרים.

כלל אצבע פשוט: אם לוקח יותר משלושה ימי עסקים להגיע לכסף, או שהמשיכה המוקדמת גוררת קנס, זה כנראה לא המקום הנכון לקרן חירום. אפשר לפצל, למשל חודש אחד של הוצאות במקום זמין מיידית ואת השאר באפיק שמניב מעט יותר.

איך מתחילים כשאין עודף בחשבון

לרוב המשפחות אין עשרות אלפי שקלים שאפשר להעביר מחר בבוקר. החדשות הטובות הן שלא צריך. קרן חירום נבנית בהדרגה, והשלב הראשון הוא לקבוע יעד ביניים צנוע, למשל סכום שמכסה הוצאה חריגה אחת כמו תיקון רכב או טיפול שיניים.

הדרך האפקטיבית ביותר היא הוראת קבע אוטומטית שיוצאת יום או יומיים אחרי כניסת המשכורת. גם כמה מאות שקלים בחודש מצטברים לסכום משמעותי בתוך שנה. כשההעברה אוטומטית, אתם לא צריכים לקבל החלטה כל חודש מחדש, וזה מה שמבדיל בין מי שחוסך בפועל לבין מי שרק מתכנן לחסוך.

בנוסף, כדאי לנתב לקרן כספים חד פעמיים: החזר מס, מענק שנתי, בונוס או מתנה. הכסף הזה לא היה חלק מהתקציב החודשי ממילא, ולכן קל יותר לוותר עליו. משפחות רבות מגלות שאחרי שנה או שנתיים של משמעת כזו, הקרן כבר מכסה כמה חודשים.

מתי מותר לגעת בכסף ומה עושים אחר כך

השאלה מה נחשב חירום היא אישית, אבל כדאי להגדיר אותה מראש, בשיחה רגועה עם בן או בת הזוג. הנה כמה דוגמאות שרוב המומחים יסכימו שהן מצדיקות שימוש בקרן:

• אובדן הכנסה בעקבות פיטורים, צמצום משרה או סגירת עסק.
• הוצאה רפואית דחופה שאינה מכוסה בביטוח, כולל סדרת טיפולים שנדרשת אחרי פציעה.
• תיקון חיוני בבית או ברכב שבלעדיו אי אפשר לתפקד.
• נסיעה דחופה בעקבות אירוע משפחתי.

לעומת זאת, מבצע מפתה, חופשה שהתייקרה או מתנה לחתונה אינם מקרי חירום, גם אם הם מרגישים כך באותו רגע. אחרי שמשתמשים בקרן, חשוב לחזור מיד למצב של מילוי מחדש. כדאי להגדיל זמנית את הוראת הקבע עד שהסכום חוזר ליעד.

מומלץ גם לעדכן את היעד פעם בשנה. כשנולד ילד, כשעוברים דירה או כשההוצאות הקבועות עולות, גם הקרן צריכה לגדול בהתאם.

קרן חירום וביטוחים: איך הם משלימים זה את זה

יש מי שחושב שאם יש לו ביטוח בריאות, ביטוח רכב וביטוח אובדן כושר עבודה, אין צורך בקרן חירום. בפועל, שני הכלים עובדים יחד. לרוב הביטוחים יש השתתפות עצמית, תקופת המתנה עד שהתגמולים מתחילים, ולעיתים גם בירוקרטיה שלוקחת זמן. הקרן מגשרת על הפער הזה.

מצד שני, קרן חירום חזקה יכולה לאפשר לכם לבחור השתתפות עצמית גבוהה יותר בפוליסות מסוימות ובכך להוזיל את הפרמיה. לפני שמבצעים שינויים כאלה, כדאי להתייעץ עם יועץ פנסיוני או סוכן ביטוח מוסמך שמכיר את התמונה המלאה שלכם.

לסיכום

קרן חירום היא לא מותרות של משפחות אמידות אלא בסיס לניהול כלכלי בריא. חשבו את ההוצאות הקבועות, קבעו יעד של שלושה עד שישה חודשים, הפרידו את הכסף לחשבון נזיל ובטוח, והתחילו בהוראת קבע קטנה ואוטומטית. גם אם הדרך ליעד המלא נמשכת שנה או שנתיים, כל שקל שמצטבר מקטין את התלות שלכם במינוס ובהלוואות, ומאפשר להתמודד עם הבלתי צפוי בראש שקט יותר.