מניעת נפילות בגיל השלישי: המדריך המעשי למבוגרים ולבני המשפחה
נפילה אחת יכולה לשנות את חייו של אדם מבוגר. מה מגביר את הסיכון, אילו צעדים פשוטים מפחיתים אותו ואיך פיזיותרפיה עוזרת.
לכל משפחה יש סיפור כזה. סבתא שמעדה על השטיח בסלון, אבא שהחליק במקלחת או שכנה שנפלה במדרגות של הבניין. לפעמים זה נגמר בבהלה ובחבורה, ולפעמים בשבר בירך, באשפוז ובתקופה ארוכה של שיקום. נפילות הן אחת הסיבות המרכזיות לפגיעות ולאובדן עצמאות בקרב מבוגרים, וגם כשאין פגיעה גופנית, הפחד מנפילה נוספת עלול לגרום לאדם לצמצם את התנועה, להסתגר בבית ולהיחלש עוד יותר. החדשות הטובות הן שאפשר לעשות הרבה כדי להפחית את הסיכון, ושחלק גדול מהצעדים פשוטים ונגישים.
למה מבוגרים נופלים
נפילה היא בדרך כלל תוצאה של שילוב בין כמה גורמים, ולא של סיבה אחת. עם הגיל יורדים כוח השרירים, בעיקר ברגליים, ושיווי המשקל נפגע. הראייה משתנה, התגובות נעשות איטיות יותר, ולעיתים יש ירידה בתחושה בכפות הרגליים, למשל אצל אנשים עם סוכרת. מחלות כמו פרקינסון, שבץ או דמנציה מגבירות את הסיכון באופן משמעותי.
גם תרופות ממלאות תפקיד. תרופות שינה, תרופות הרגעה, חלק מהתרופות להורדת לחץ דם ותרופות נוספות עלולות לגרום לסחרחורת או לירידה בערנות. השילוב של כמה תרופות יחד מגביר את הסיכון. לצד כל אלה עומדים גורמים סביבתיים: תאורה חלשה, שטיחים רופפים, כבלים על הרצפה, מדרגות ללא מעקה ומשטחים רטובים.
הצעד הראשון: הערכה מסודרת
אם אדם מבוגר נפל בשנה האחרונה, מרגיש לא יציב או חושש ליפול, כדאי לפנות לרופא המשפחה. הרופא יכול לבדוק את לחץ הדם בשכיבה ובעמידה, לסקור את רשימת התרופות, לבדוק ראייה ולהפנות לבירור נוסף לפי הצורך. לעיתים שינוי במינון תרופה או החלפה שלה מפחיתים את הסיכון באופן ניכר.
במקביל, פיזיותרפיסט יכול לבצע הערכה של כוח, שיווי משקל והליכה. קיימים מבדקים פשוטים, כמו מדידת הזמן שלוקח לקום מכיסא, ללכת שלושה מטרים, להסתובב ולחזור לשבת, שנותנים תמונה טובה על רמת הסיכון. ההערכה הזו היא הבסיס לבניית תוכנית תרגילים מותאמת.
תרגילים: ההגנה הטובה ביותר
מחקרים רבים מראים שתוכניות תרגול שמשלבות שיווי משקל וכוח מפחיתות את שיעור הנפילות בקרב מבוגרים. המפתח הוא תרגילים מאתגרים מספיק, שמבוצעים באופן קבוע לאורך זמן. תוכנית טובה כוללת תרגילים כמו קימה מכיסא בלי עזרת הידיים, עמידה על רגל אחת ליד משטח יציב, הליכה עקב בצד אגודל והעברת משקל בין הרגליים.
חשוב שהתרגילים יבוצעו בבטחה, עם משטח יציב לאחיזה בהישג יד, ושיתקדמו בהדרגה. אפשר לתרגל בבית לפי תוכנית שבנה פיזיותרפיסט, או להצטרף לקבוצות פעילות למבוגרים שפועלות במרכזים קהילתיים, במועדוני גמלאים ובקופות החולים. לאימון בקבוצה יש יתרון נוסף: הוא מחזק את הקשר החברתי ומגביר את המוטיבציה.
הבית כמקום בטוח
רוב הנפילות של מבוגרים מתרחשות בבית. סקירה מסודרת של הבית יכולה לחשוף סכנות שהעין כבר התרגלה אליהן. הנה רשימה של שינויים פשוטים:
- הסרת שטיחים קטנים או קיבועם לרצפה עם משטח נגד החלקה
- התקנת מאחזי יד במקלחת וליד האסלה, ומשטח מונע החלקה ברצפת המקלחת
- תאורה טובה במסדרונות ובחדרי מדרגות, ותאורת לילה בדרך מהמיטה לשירותים
- סידור כבלים וחפצים כך שלא יהיו על הרצפה במעברים
- מעקה יציב בשני צדי המדרגות, אם יש
- הצבת חפצים שימושיים בגובה נוח, כדי להימנע מעלייה על כיסא או סולם
מרפאים בעיסוק מתמחים בהתאמת הבית, ויכולים לבקר בבית ולתת המלצות ספציפיות. כדאי לברר בקופת החולים ובביטוח הסיעודי אילו שירותים כאלה עומדים לרשותכם.
נעליים, ראייה ועזרי הליכה
נעליים מתאימות הן עניין פשוט שעושה הבדל. עדיף לנעול נעליים סגורות עם סוליה דקה יחסית ומונעת החלקה, ולא נעלי בית רכות ופתוחות שעלולות לצאת מהרגל. הליכה בגרביים על ריצוף חלק מסוכנת במיוחד.
בדיקת ראייה קבועה חשובה גם היא, וכדאי לזכור שמשקפיים מולטיפוקליים עלולים להקשות על ראיית המדרגות. אם הרופא או הפיזיותרפיסט ממליצים על מקל הליכה או הליכון, חשוב לקבל הדרכה על התאמת הגובה ועל השימוש הנכון. עזר הליכה שאינו מותאם עלול דווקא להגביר את הסיכון.
הפחד מנפילה
מבוגרים רבים שנפלו, ואפילו כאלה שלא, מפתחים פחד מנפילה. הפחד הזה מובן, אבל הוא עלול להוביל להימנעות מפעילות, ליציאה מעטה מהבית ולירידה בכושר, ובכך להגביר את הסיכון בפועל. מעגל כזה קשה לשבירה בלי עזרה.
פיזיותרפיה יכולה לעזור גם כאן, דרך תרגול הדרגתי שמחזיר את הביטחון. חשוב גם ללמד מה עושים אם נופלים: איך קמים מהרצפה בבטחה, ואיך מזעיקים עזרה. לחצן מצוקה או שעון חכם עם זיהוי נפילות יכולים להעניק שקט נפשי לאדם ולבני המשפחה.
התפקיד של בני המשפחה
לבני המשפחה יש תפקיד חשוב בזיהוי שינויים ובעידוד. אם שמתם לב שההורה שלכם הולך לאט יותר, נאחז ברהיטים, מתקשה לקום מהכיסא או נמנע מיציאה, אלה סימנים שכדאי לא להתעלם מהם. שיחה פתוחה ורגישה, בלי להפחיד ובלי לקחת שליטה, יכולה להוביל לפנייה לרופא ולפיזיותרפיסט.
גם עידוד לפעילות גופנית קבועה, הליכה משותפת בשכונה או הצטרפות לחוג, הם דרכים לתמוך ולשמור על עצמאות.
יציאה מהבית בבטחה
גם מחוץ לבית יש סכנות: מדרכות שבורות, מעברי חצייה עם זמן ירוק קצר ואוטובוסים שיוצאים לדרך לפני שהנוסע התיישב. כדאי לצאת בשעות האור, לבחור מסלולים מוכרים ונוחים ולא למהר.
לסיכום, נפילות אינן חלק בלתי נמנע מההזדקנות. הערכה רפואית, תרגילי כוח ושיווי משקל, התאמת הבית, נעליים מתאימות ותשומת לב של בני המשפחה יכולים להפחית את הסיכון באופן משמעותי. אם אתם או יקיריכם חוששים מנפילה, פנו לרופא המשפחה ולפיזיותרפיסט להערכה ולבניית תוכנית מותאמת.